בית משפט השלום בתל אביב האריך את מעצרו של אליהו מומן, תושב חולון בשנות ה־50 לחייו ומפוקח מין מוכר, לאחר סדרת תלונות של נשים שדיווחו כי עקב אחריהן עד פתח דירתן וביקש להיכנס לבתיהן. מומן, שנושא עימו עבר פלילי חמור בתחום עבירות המין, חשוד כי הפר את צו הפיקוח שהוטל עליו וחזר לבצע מעשים שהטילו פחד בקרב נשים באזור מרכז העיר.

בדיון בבית המשפט טענו נציגי המשטרה כי החשוד מסרב לשתף פעולה ושומר על זכות השתיקה, מה שמקשה על החקירה. לפי המשטרה, מדובר בעבריין מין משוחרר שאמור להיות תחת פיקוח הדוק של יחידת “צור” של שירות בתי הסוהר — פיקוח שמומן הפר שוב ושוב.

במשטרה מציינים כי גם בעבר ניתקו עימו קשר אחרי שחרורו מהכלא, וכי התנהלותו הנוכחית מעלה חשש ממשי למסוכנות כלפי הציבור.

השופטת נגה בליקשטיין־שחורי קיבלה את בקשת המשטרה והאריכה את מעצרו, תוך שהדגישה בהחלטתה כי “מדובר בחשוד בעל עבר פלילי חמור בתחום עבירות המין, אשר מפר את צווי הפיקוח המוטלים עליו. מכלול הראיות שבתיק מצביע על מסוכנות ברורה.”

בהמשך השבוע האריך בית המשפט את המעצר פעם נוספת — הפעם בשישה ימים — לאחר הצגת תלונות נוספות.

התנהגות חוזרת

למומן עבר פלילי משמעותי. בשנת 2011 הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון באונס אכזרי של קצינת צה״ל בדירתה. על פי כתב האישום, הוא ארב לה בחדר המדרגות, דחף אותה בכוח לתוך דירתה, תקף אותה מינית ואמר לה שהיה צריך להרוג אותה. הוא ריצה עונש של 10 שנות מאסר ושוחרר תחת פיקוח.

כעת טוענת המשטרה כי יש דפוס התנהגות החוזר על עצמו — מעקב אחר נשים, חדירה למרחב הפרטי שלהן והפרת צווי פיקוח.

שרשרת תלונות שהובילה למעצר

במהלך השבועות האחרונים הצטברו בתחנת לב־תל אביב תלונות של נשים שאינן מכירות את החשוד אך דיווחו תבנית התנהגות דומה: גבר זר הממתין בסמוך לדלת הבית, עוקב אחריהן למבואה או למדרגות, ולעיתים אף מתחנן להיכנס “כדי להתקלח”, “לישון” או “לאכול משהו”.

חלק מהמתלוננות זיהו אותו במסדר זיהוי, אחרות מסרו תיאורים דומים שהובילו את החוקרים לאתר את זהותו. לאחר פרסום תמונתו ברשתות החברתיות ובמערכות המשטרה, התקבלו תלונות נוספות, ביניהן נשים שטענו כי הוא עקב אחריהן בעבר אך לא העזו לדווח.

המשטרה מסרה כי בידי החוקרים מצויים כעת כ־10 תיקים שונים הנוגעים לאירועים דומים — חלקם על הסגת גבול, חלקם על הטרדה ופגיעה בפרטיות, וחלקם על הפרת הוראה חוקית.

אחת הנשים שתיארו את האירוע שחוותה סיפרה כי חזרה מהכושר, ואחרי שכבר נכנסה לדירתה גילתה את החשוד עומד בתוך הסלון. היא ושותפתה הצליחו להוציא אותו החוצה תוך כדי צעקות, והזעיקו את המשטרה.

אחרת תיארה כיצד רץ אחריה במדרגות הבניין, לאחר שהצליח להיכנס ללובי רגע לפני שהדלת נסגרה. לדבריה, רק בזכות נוכחות דיירים נוספים לא הידרדר המפגש לאירוע אלים יותר.

הפוסטים שהעלו המתלוננות ברשתות החברתיות הובילו נשים נוספות לזהות את מומן ולדווח על מקרים נוספים שלא נמסרו למשטרה עד אז. חוקרים יצרו קשר עם אותן נשים וביקשו מהן להגיש תלונה מסודרת: “פוסט ברשת לא מחליף תלונה רשמית, רק באמצעותה ניתן לבסס ראיות,” נמסר מהמשטרה.

קו ההגנה: “אדם לוקה בנפשו”

פרקליטת החשוד טענה בבית המשפט כי מומן סובל ממצב נפשי מורכב שאינו מאפשר לו להבין את חומרת מעשיו, וכי חוסר שיתוף הפעולה בחקירה נובע מתפיסת עולם מעוותת ולא מהתחמקות.

אולם בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית שנערכה לו לאחר מעצרו — לא נמצאה אינדיקציה לסיכון מיידי ולא נקבע כי מצבו הנפשי פוטר אותו מאחריות פלילית.

“זה היה יכול להיגמר אחרת”

במקביל לדיונים המשפטיים, גובר הדיון הציבורי סביב הסכנה שבהסתובבותו של עבריין מורשע ללא פיקוח אפקטיבי. הדיירות שהותקפו מספרות על תחושת איום ממשית ועל חוסר אמון ביכולת הרשויות למנוע את המקרה הבא.

אחת מהן אמרה כי רק במזל לא אירע אסון:
“כשהבנתי שהוא עומד בתוך הבית שלנו, עם המבט הריק הזה… זה היה רגע שקפא לי הדם. אם לא הכלבה שלי ואם לא השותפה — אני באמת לא רוצה לדמיין מה היה קורה.”