אחד הסודות בעולם התחתון, שכל ארגוני הפשע בישראל עושים הכל כדי להסתיר, הוא המשכורות השמנות שמקבלים הבכירים וראשי הארגונים. הכסף הוא החמצן שמפעיל את המערכת, משמן ומתחזק אותה, ובלעדיו הסיכוי של הבכירים לשרוד שואף לאפס.
"מרבית הכסף שזורם לארגוני הפשע הולך לכיסים השמנים של הבכירים, בדגש על ראשי הארגונים. בין היתר הם קובעים איך לחלק את ההכנסות", חושף קצין משטרה בכיר לשעבר. "אף אחד באמת לא יודע מה ה'משכורות' שלהם. הם אלה שמחלקים את הכסף ל'חיילים' שלהם בשטח כדי שיעשו עבורם את העבודה השחורה מבלי שהם ילכלכו את הידיים". להערכתו של הקצין, ארגוני הפשע בישראל מגלגלים כ-25 מיליארד שקלים בשנה, וייתכן שאף מעבר לכך.
אחת הבעיות המרכזיות בקרב חלק מראשי ארגוני הפשע היא הקמצנות. בעולם התחתון ברור לכל שאם הבוס קמצן, החיילים עלולים לחצות את הקווים האדומים והקודים, להפוך לעדי מדינה ולשלוח אותו לשנים ארוכות מאחורי הסורגים. "כל ראש ארגון פשע שחסך על החיילים שלו, שילם ביוקר. אם זה יצחק אברג'יל, שהיה ראש ארגון הפשע אולי הכי מסוכן בתולדות מדינת ישראל, הוא אכל אותה בגלל הקמצנות שלו", מציין עבריין ותיק. "עד מדינה, עבריין לשעבר, העיד נגדו וסיפר שבגלל הקמצנות הוא וחבריו נאלצו להעיד נגדו. ככה זה היום. גם לניבי זגורי היה קטע עם טל קורקוס ששימש עד מדינה נגדו וטען שניבי לא דאג לו מספיק. אם ראש ארגון לא דואג לאנשים שלו, בוקר אחד הוא יתעורר ויגלה שהם פתחו עליו. ליצחק אברג'יל זה עלה בשלושה מאסרי עולם ועוד 30 שנה. הוא יצא מהכלא בשקית".
הנאמנות בעולם הפשע נקנית בכסף, וראשי ארגונים המוגדרים כ"לארג'ים" שדואגים לאנשיהם, מצליחים לשרוד שנים רבות. במקרים אלו, החיילים נותרים נאמנים, שותקים בחדרי החקירות ומסרבים לשמש עדי מדינה. "בומבי", אחד מעדי המדינה המרכזיים נגד אברג'יל בתיק 512, העיד בבית המשפט על השלכות הקמצנות: "אם יצחק אברג'יל היה דואג לחייליו הם לא היו מעידים נגדו. כלומר, אם לא היה קמצן איתם ולא היה דואג רק לעצמו, אף אחד מהחיילים שלו לא היה הופך לעד מדינה נגדו. התיק של ה'פיגוע' (הפיגוע הפלילי ב'צ'יינג" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב בשנת 2003, בו נהרגו שלושה בני אדם) היה נותר עד היום לא מפוענח, ולא היה שום כתב אישום נגד יצחק ושאר הנאשמים".
על אף שבשנים עברו נהגו ראשי הארגונים להפגין את עושרם במכוניות פאר כמו למבורגיני ופרארי ובווילות מפוארות ביישובים יוקרתיים, בשנים האחרונות הם עברו לשיטת פעולה חשאית יותר. כדי למנוע מרשות המסים ומהמשטרה לאתר את רכושם, הם שוכרים דירות ברבי קומות יוקרתיים ונוסעים במכוניות בליסינג. את רווחיהם הם משקיעים באונקיות זהב, במטבעות קריפטו וברכישת נכסים במדינות כמו קפריסין, דובאי, יוון ובולגריה. "אין יותר את תופעת ה'שופוני'", מספר חייל בארגון פשע. "חיים ב'צניעות'. לא נותנים 'תחמושת' למשטרה ולרשות המסים. מבריחים את הכספים וקונים מה שצריך. יש לא מעט כסף ששומרים במזומן בשביל הלוואות ומתן אשראי כדי להתגלגל ביום-יום".
הכנסות הארגונים מגיעות ממגוון רחב של ענפים, הכולל סחר בסמים ובאמצעי לחימה, מתן הלוואות, מועדוני הימורים, נדל"ן ואפילו השקעות במניות בבורסה דרך אנשי קש וקרובי משפחה. מפת השכר בארגונים אלו חושפת פערים משמעותיים בין הדרגים: ראש ארגון פשע בכיר משתכר בין 1.5 ל-2.5 מיליון שקלים בחודש, בעוד שבאירגונים קטנים יותר השכר נע סביב חצי מיליון שקלים לכל היותר. סגן ראש הארגון והגזבר נהנים משכר של מיליון שקלים, בתוספת בונוסים על עמידה ביעדי הכנסות שיכולים להגיע לכ-100 אלף שקלים נוספים בחודש.
בעוד שראש ארגון בכיר גורף לכיסו בין 1.5 ל-2.5 מיליון שקלים בחודש, סגנו והגזבר מתוגמלים בכמיליון שקלים, בתוספת בונוסים על עלייה ברווחים. גובי החובות, שמהווים ציר מרכזי בפעילות השוטפת, משתכרים בין 25 ל-50 אלף שקלים, בעוד שחיילים בדרג הזוטר מקבלים שכר חודשי של 10 עד 20 אלף שקלים, לצד הטבות בדמות מימון חופשות ובילויים. בתחום הטרור הפלילי, המנגנון הופך מורכב יותר: מהנדס מטענים נהנה ממשכורת קבועה של כ-30 אלף שקלים, או מתשלום של עד 15 אלף שקלים לכל מטען שהוא מייצר כ"פרילנסר", בעוד שמפעיל המטען מתוגמל בסכום של כ-20 אלף שקלים.
עבור ביצוע רצח, הארגונים מוכנים לשלם לרוצח שכיר ישראלי בין 100 ל-150 אלף שקלים, כאשר עלות "ייבוא" רוצח מחו"ל עשויה להגיע לממוצע של 100 אלף דולר. גם פעולות הפחדה כמו השלכת מטענים, רימונים או בקבוקי תבערה זוכות לתגמול שנע בין 2,500 ל-10,000 שקלים לאירוע, ושומרי הראש המאבטחים את ראשי הארגונים משתכרים בין 15 ל-20 אלף שקלים בחודש.








